למא ענשם קועסים על שגעות כתב ?
שמטם לו אך ענשים קועסים אל שגעות כתב ?
הרי זא לה משנע אך התכסת נחתב הכלך החשוו הו התוחן
מזה זמן מה שמתי לב להתייחסות של התגובות כאשר יש שגיאות כתיב וכאשר אין -
במידה ויהין שגיאות אנשים לא מתייחסים ברצינות לשאלה וסתם יושבים ומתקנים.
היום הופתעתי לטובה מ דיאגו שאמנם תיקן אבל נתן מענה לאדם.
אבל למה אנשים כל כך כועסים על פוסט שמכתב לא נכון ?
הרי גם יהיו שגיאות במילים אתם לא תשימו לב בדרך כל( אדם לא קורא את כל המילה אלא רק סוף והתחלה ) .
5 comments:
שגיאות כתיב מעידות על הכותב.
שגיאה אחת או שתיים יכולות להיות שגיאה בהקלדה, שגיאות רבות מעידות שהכותבים באמת אינם יודעים את השפה או שהם מזלזלים בה ובקוראים.
כתיבה רהוטה וללא שגיאות, קלה יותר לקריאה ולהבנה. ישנן שגיאות כתיב שאפילו משנות את התוכן, לדוגמה: "אם" ו"עם" הן שתי מלים דומות בצליל אך שונות במשמעות.
כאשר כותבים בניסוח לא ברור, שגיאות כתיב וללא סימני פיסוק, הקוראים מקבלים את ההרגשה שהשואל לא השקיע את הזמן המינמאלי לבדוק את השאלה, ולא טרח לבדוק האם היא ברורה וקלה לקריאה.
כאשר שואלים שאלה בפורום כדאי לתת לעונים הפוטנצייאלים הרגשה שהתאמצתה לחפש תשובה בעצמך, ואתה מעריך את זמנם והידע שלהם. כתיבה ברורה, פשוטה וחפה משגיאות מעידה על המאמץ שהשואל השקיע בניסוך ברור של השאלה, ועל ההערכה של השואל לזמן של העונים.
קובי, הבעיה עם ההרגשה הזו, היא שהרבה אנשים באמת ובתמים בעלי בעיה זו או אחרת, למשל דיסלקציה.
למשל אנשים ששפת האם שלהם היא רוסית, מתקשים מאוד להבדיל בין "ע", "ה", "א" וכו', ואתה תמצא הרבה "שגיעות" [שגיאות] כאלו.
למשל אצלי בבלוג, אני משקיע במקרה ה"רע" שזה פוסט מהיר, לפחות שעה בלקרוא את הפוסט כמה פעמים ולתקן, ולשנות וכו'. פתאום יום אחרי שכבר פרסמתי ו"עזבתי" אותו, אני קורא אותו שוב ומגלה שגיאות בניסוח, שגיאים בקטיב, וכו'. קורה לכולנו.
אחת הטענות שלי כלפי האקדמיה (ומערכת החינוך), זה שהם מלמדים את כולם להיות "מושלמים". ושאסור לעשות שגיאות. אם אנחנו נקבל שגיאות, וננסה לעזור למי שעושה אותם, הם ילדמו יותר (כי הם ילמדו מהשגיאות שלהם, במקום להיות מנודים על כך שהם עשו שגיאה), וגם אנשים "מושלמים" ירגישו יותר בנוח, כי יש פחות שגיאים.
קודם כל טקסט עם שגיאות כתיב הוא בלתי קריא בעליל -- במיוחד בעברית. עכשיו אני אסביר.
ניקח דוגמה פשוטה: מילה "נחתב" שהכנסת
בטקסט הזה במקום "לכתוב"
הבעיה היא כשאני רואה שורש חת"ב אני מחפש בראש שלי מילה שקשורה לשורש הזה ולא מצליח למצוא. עד שאני אנסה להגיד את המילה בראש לקרוא אותה "בקול" אני לא אזהה דמיון בינה לבין "כתיבה" כי הדמיון הוא פונטי בלבד.
לכן, הטקסט שכתוב עם ריבוי של שגיאות כתיב, הוא הופך לקשה לקריאה, במיוחד בעברית, בה המילים קצרות ושינוי כל תו יכול להביא לשינוי משמעותי מאוד כי רוב השורשים הם בעלי 3--4 תווים.
כך שאם אני אראה טקסט, שיהיה לי קשה לקרוא אני כנראה לא אענה עליו, כי אני לא אבין במה מדובר.
אנשים יותר "חמים" יכולים לרדת על הכותב, אבל זה כבר עניין אחר
בלי שום קשר לדיסלקציות כאלו או אחרות -
אותי נורא מעצבן לראות מישהו שכותב בלשון מדבר-עתיד ומחליף את היוד באלף, למשל:
"אני יתקין"
במקום
"אני אתקין"
זה מעצבן כי זה כבר לא ברמה של שגיאת כתיב - אלא שגיאה בדיבור שמאד מאפיינת את דור הצעירים שלנו ולדעתי צריך לחנך לדיבור נכון.
לכן אני מקפיד לתקן כשמישהו טועה.
אחרת אנשים פשוט ימשיכו לדבר ולכתוב ככה וזה לא מקובל.
שלומיל
היחיד שהצליח להבין על מה דיברתי זה שלומי.
אמרתי, שגיאות כתיב זה דבר "טוב", נסבל. אני זוכר חבר טוב שלי שהיה יכול להתקין עברית על מערכות סולאריס עתיקות, כולל מאיית, אבל הוא היה שמוק מדי להשתמש בזה - וכתב עם מלא שגיאות כתיב מהסוג שהאנונימי דיבר עליהם. זה כולה דיסלקציה, זה לא אומר כלום על האישיות של הבן-אדם.
מה שמוזר לי, זה שהאנשים שכותבים בפורומים יש להם, נקרא לזה "רבע שפה". אני צריך לנסות להבין מה הבחור ביקש. אני מבין שקשה להתבטא בכתב, אבל באמת - יש גבול.
הבעייה היא לא שגיאות הכתיב - אלא הבעיות הנוראיות בשפה, והבעיות הללו הן בעיות של מישהו שדובר את השפה ברמה של שפת אם. זה מציק לי, אבל מאשר את הבדיחה "עולים חדשים מדברים עברית תקינה - כי הם למדו עברית"
Post a Comment